לכבוד יום העצמאות: יש לנו תעשיית אלקטרו-אופטיקה נהדרת
בס"ד
מאת: מנחם גליק
השבוע חל יום העצמאות וזו הזדמנות טובה לסקור תחום שלא כל כך מקבל חשיפה בארץ, ועדיין מדובר בתעשייה שהיא מהמובילות בארץ ובעולם – תעשיית האלקטרו-אופטיקה הישראלית. ישראל נחשבת כבר שנים למעצמה בתחום של אלקטרו-אופטיקה (או אם תרצו "אופטרוניקה" ) ולייזרים – החל מהשוק התעשייתי, שוק האלקטרוניקה הבידורית ועד לתחום הרפואי וכמובן הבטחוני.
כבר בתור סטודנט לאלקטרו-אופטיקה נושא השיחה העיקרי בין החבר'ה היה "אז מה עושים עם זה אחר כך??" . בשונה מהסטודנטים למחשבים והנדסת חשמל ואלקטרוניקה שכבר תכננו מראש לאיזה סטארטאפ או חברת הייטק מובילה ינסו להתקבל לאחר הלימודים – אנחנו תמיד חשבנו שהאופציה היחידה שלנו היא עבודה באלאופ (כיום אלביט מערכות), או אולי גם ברפא"ל. לא ידענו בכלל שיש בארץ תעשייה אדירה מהמתקדמות בעולם של חברות אלקטרו-אופטיקה – כי בדרך כלל החברות הללו לא תופסות כותרות.
בשבוע שעבר הרציתי בפני סטודנטים להנדסת אלקטרו-אופטיקה ושמעתי מהם דברים דומים – מה עושים עם התואר לאחר הלימודים? מהם אפשרויות התעסוקה? ובכלל, מה קורה בתחום הזה בארץ? אז התשובה היא שקורה הרבה. ושוב, זה די מדהים לדעתי שמדינה כל כך קטנה כל כך פעילה בתחום הזה. ויעידו כשלושים חברות נציגויות לרכיבים אלקטרו-אופטיים שפעילות בשוק המקומי ומייצגות את מיטב היצרנים המובילים בעולם על גודל השוק בארץ.
מקרנים זעירים למכשירים ניידים ומסכי מגע
דווקא בגלל שאלקטרו-אופטיקה ולייזרים הם מושגים שנתפסים בדרך כלל עם התחום הבטחוני, אני רוצה להתחיל דווקא בשוק האלקטרוניקה הבידורית. כן כן, התחום של אלקטרו-אופטיקה ולייזרים נמצא למעשה כמעט בכל גאדג'ט מגניב שאתם מעלים על דעתכם.
Lumus
בשבועות ובחודשים האחרונים כולם מדברים על הפרוייקט החדש והממסעיר של גוגל – המשקפיים של גוגל. החל מ – The Verge ועד Engadget ו – Mashable – כולם רוצים להניח את ידם על הגאדג'ט הנחשק והמסעיר. עד לפני כמה שבועות בכלל היו ספקולציות שאולי זה סתם טריק ביחסי ציבור של גוגל כי הטכנולוגיה המדוברת בכלל עוד לא זמינה ולא ניתן לייצר כאלו משקפיים – אז אמנם אין חכם לאחר מעשה, אבל אני יכול לומר לכם שהאמנתי לגוגל כבר מהרגע הראשון. יודעים מדוע? כבר לפני מספר שנים החלה חברת Lumus שממוקמת ברחובות לעבוד על משקפיים עם תצוגה עילית (HUD: Head UP display) שמציגים תמונת וידאו ישר למשקפיים. המוצר בהתחלה יועד בעיקר לשוק האלקטרוניקה הבידורית – למשל הקרנה של סרטים מתוך מכשירי וידאו ניידים (מדובר עוד לפני פריצת האייפונים והטאבלטים למיניהם – החברה הוקמה בשנת 2000 על ידי ד"ר יעקב אמיתי) ישירות למשקפיים.
תמונה: Lumus
תמונה: Lumus
מה שייחד את הטכנולוגיה של לומוס זה האפשרות להשתמש במשקפיים המיוחדים שלה לצפייה כאשר במקביל ניתן היה להמשיך להסתכל סביב רגיל בלי לחסום את שדה הראייה רק לוידאו בלבד. כמו בשאר משקי תצוגה שהיו בשוק. בהמשך הרחיבה חברת Lumus את קו המוצרים שלה גם ליישומים בטחוניים.
חברת Lumio שממוקמת באיזור התעשייה החדש של מודיעין החלה בעבר כחברת VKB שפתחה לפני כעשור את המקלדת הוירטואלית. לפני כעשור מדובר היה במוצר מהפכני, אך כנראה שהוא הקדים את זמנו ולכן לא הצליח. למעשה מדובר במודול שכולל דיודת לייזר שמקרינה מקלדת וירטואלית על כל סביבת עבודה, וחיישן שמזהה את תנועות ההקלדה. כך שניתן למשל לשבת בבית קפה עם האייפון, להשעין אותו על כוס הקפה, להקרין את המקלדת על השולחן ולעבוד. לפני כעשור, הטלפונים החכמים עוד לא היו נפוצים וניתן היה להשתמש בהתקן רק במספר מוגבל של מכשירים שתמכו, כמו למשל הנוקיה 6600 האגדי. בסופו של דבר חברת EKB מכרה את הזכויות על הפיתוח ליצרן במזרח שהחל לייצר ולמכור את המקלדת הוירטואלית. אגב, רק לפני כשבוע חשפה חברת Fujitsu פיתוח דומה שהופך כל משטח עבודה למסך מגע. לאחר שחברת EKB שהייתה ממוקמת בהתחלה בגבעת שאול בירושלים מכרה את הזכויות על המוצר ליצרן מהמזרח, נפתחה החברה מחדש הפעם בשם חברת Lumio.
המוצר של חברת לומיו הוא מסך מגע שמיועד למסכי מחשב וטלוויזיות, כאשר הרעיון פשוט אך מתוחכם להפליא: בצידי המסך ממוקמים שני מוליכי אור אחד לאורך ואחד לרוחב. בין מוליכי האור שעשויים מפלסטיק עובר אור שמועבר על ידי LED's בקצות המסך. כאשר המשתמש נוגע בנקודה במסך הוא למעשה "מאפיל" נקודה על מוליך האור. כך למעשה ניתן לזהות בכל רגע נתון היכן המשתמש הניח את האצבע. הטכנולוגיה מאפשרת גם מולטי טאצ'. היתרון של הטכנולוגיה הוא הפשטות ועלות הייצור הנמוכה.
לייזרים ברפואה – מהקוסמטיקאית ועד לרופא השיניים
אלקטרו-אופטיקה ורפואה הם שני תחומים השלובים זה בזה. מערכות אלקטרו-אופטיות ולייזרים משולבים כמעט בכל תחום ברפואה. למעשה, בכל בית – חולים, מרפאת שיניים, או אפילו מכון קוסמטיקה תמצאו מכשירים שעושים שימוש באופטיקה ולייזרים. החל ממכשירים להדמאה רפואית כ – MRI ומכונות צילום רנטגן, מצלמות לצילום חלל הפה ברפואת שיניים ועוד ללייזרים להסרת שיער וטיפול בפגמים בעור. גם בתחום הזה ישראל היא מעצמה והתעשייה כאן פורחת.
חברת iTero לשעבר קדנט שממוקמת ביהוד מפתחת ומייצרת מערכות לצילום תלת ממדי של חלל הפה. מכירים את זה שאתם הולכים לרופא שיניים כדי לעשות כתר או סתימה מורכבת ואתם צריכים ללעוס את החומר הדביק במשך כמה דקות על מנת לייצר חתך תלת ממדי של הפה והשיניים כדי ליצור את הכתר? עם המצלמה של iTero אין צורך כבר ללעוס את החומר המעצבן – פשוט מצלמים את חלל הפה בלחיצת כפתור קלה והמערכת יוצרת תמונה תלת ממדית של חלל הפה.
חברה נוספת שגם מפתחת טכנולוגיה לדימות תלת ממדי של חלל הפה היא חברת densys3D ממגדל העמק.
בתחום הקוסמטי של לייזרים להסרת שיער וטיפול בפיגמנטים בעור ישראל היא ללא ספק מעצמה עולמית. החברות בארץ ומפתחות ומייצרות מערכות להסרת שיער בלייזר שנמכרות בכל העולם וזוכות להצלחה רבה. חברת Lumenis שממוקמת ביוקנעם מייצרת מזה שנים לייזרים לתחום הקוסמטי, והיא אחת החברות הגדולות בארץ בתחום. ממש בסמוך אליה יושבת חברת Syneron שפעילה גם בתחום. חברה נוספת היא Alma Lasers שהמייסד והמנכ'ל שלה הוא הד"ר זיו קרני והיא ממוקמת בקיסריה. בראשון לציון נמצא את חברת Sharp light שמפתחת מוצרים דומים.
http://www.almalasers.com/int/
עוד חברות ישראליות בתחום ההנדסה הרפואית הן חברות שעוסקות בהדמאה רפואית. ידועה ומפורסמת כבר שנים היא חברת Given Imaging מיוקנעם שפיתחה קפסולה שניתן לבלוע והיא משדרת תמונות ווידאו מתוך הגוף. חברה נוספת שעוסקת בתחום היא חברת GI-View שממוקמת ברמת גן. חברות נוספות הן Aspect Imaging שמפתחת טכנולוגיית MRI ייחודית. חברת Medigus שממוקמת בעומר ופיתחה את מצלמת ה – CCD הקטנה בעולם בקוטר של כ – 1.2 מילימטר!
חברת Realimaging שפועלת מקרית שדה התעופה מפתחת מכשיר חדשני לאיתור מוקדם של מחלות אצל נשים.
חברת CMT מיוקנעם עושה דיגיטציה לחדרי צילום רנטגן ומעבירה אותם למעשה לסביבה דיגיטלית. החברה ממוקמת ביוקנעם והחברה מצליחה מאוד בעולם. חברה נוספת שגם ממוקמת ביוקנעם היא חברת OREX שגם פעילה בתחום של הדמאה רפואית.
חברת אורנים מדיקל מפתחת מכשיר שהוא מוניטור למוח ועושה שימוש בטכנולוגיות אופטיות.
חברת איתמר מדיקל שממוקמת בפארק התעשייה בקיסריה מפתחת ומייצרת מערכות בלתי פולשניות לתחום הרקדיולוגיה.
חברת SRAFFIX שממוקמת בפארק תעשייה תרדיון במשגב בצפון מפתחת מכשיר חדשני וייחודי לאיחוי של העור לאחר ניתוח בעזרת לייזר CO2.
Medigus
תחום נוסף בהנדסה רפואית הוא השוק האופטלמי ובדיקות ראייה. חברת Visionix מירושלים מפתחת ןמייצרת מערכות לבדיקת ראייה. לאחרונה החברה רכשה חברה צרפתית שמייצרת מערכות שמיועדות לאופטמטריסטים. חברה נוספת בתחום היא חברת רוטלקס Rotlex שמפתחת ומייצרת מערכות לאופטימטריסטים וממוקמת באיזור התעשייה בעומר בנגב.
בעבר היתה פעילה בארץ חברת טליה שהתמחתה גם כן בתחום האופטלמי, אך החברה נסגרה.
מי בודק אם הפחית קולה שאתם שותים אכן סגורה הרמטית? ומי מצלם את לוחית הרישוי שלכם בכביש 6?
לא רק יישומים בתחום האלקטרוניקה הבידורית ורפואה, אלא גם בתחום התעשייתי פועלות בישראל מספר חברות שמפתחות טכנולוגיה שנמכרת בכל העולם. חברת היי טק סולושנס – HTS שממוקמת בראשון – לציון מפתחת ומייצרת מערכות חכמות לזיהוי כלי רכב בכבישי אגרה. חברת HTS מכרה כבר מערכות בארה"ב ובעוד מקומות בעולם. חברה נוספת שמפתחת את אותם מערכות היא חברת זמיר INEX / ZAMIR שממוקמת בפארק מלחה בירושלים.
כאשר אתם קונים פחית קולה (או כל בקבוק אחר של שתיה קלה) אתם יוצאים מתוך הנחה שהבקבוק או הפחית סגור הרמטית. אחרי הכל – מדובר ביצרניות שמייצרות מיליוני פחיות ובקבוקי משקה ביום אז למה באמת שלא כולם יהיו אטומות וסגורות לגמרי? ואכן, מי באמת דואג לכך? הרי אתם לא מצפים שיעמוד עובד ייצור ויבדוק פחית פחית – הרי מדובר בכמויות של מליוני פחיות משקה ביום. בנוסף, על פחיות המשקה ועל הבקבוקים מופיעים תוויות אטרקטיביות עם הדפסים שכוללים לוגואים, לעיתים גם תמונות, מה המוצר כולל ועוד. לא רק על פחיות משקה – כיום כמעט על כל פריט צריכה יש תווית עם הדפסה נאה ומרשימה עליה. מי בודק שאכן התוויות יצאו מההדפסה כפי שהיו צריכות לצאת? שאין פגמים בצבע, שאין טעויות בהדפסה? הרי גם כאן מדובר בגלילים ענקיים שיוצאים ממכונות ההדפסה.
חברת Quality By Vision הישראלית מיוקנעם מפתחת מערכת ייחודית וחדשנית שבודקת אטימה וסגירה של פחיות משקה ובקבוקי שתיה קלה. החברה משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות של ראיית מכונה (Machine-Vision) ועיבוד תמונה. חברת AVT שממוקמת בהוד השרון לעומת זאת, מפתחת ומייצרת מכונות לבדיקה של תוויות על מוצרי צריכה. המכונה של AVT מריצה במהירויות מאוד גבוהות גלילים עצומים של תוויות שזה אך יצאו ממכונת ההדפסה ובודקת אותם בעזרת מצלמות מהירות ואלגוריתמים מתוחכמים לעיבוד תמונה.
לא רק תוויות של מוצרי צריכה נבדקים בראיית מכונה אלא צגים שטוחים למשל – שחברת אורבוטק ביבנה שהיא מובילה עולמית בתחומה מפתחת ומייצרת מערכות לבדיקת צגים שטוחים. או למשל חברת אפלייד מטרייאלס שהיא חברת ענק אמריקאית ומרכז המחקר והפיתוח שלה ממוקם בפארק המדע ברחובות מפתחת ומייצרת מכונות לבידקת מעבדים. חברה נוספת בתחום היא KLA Tencor שמתחרה ישירות באפלייד וגם היא חברת ענק אמריקאית שיש לה מרכז מחקר ופיתוח באיזור התעשייה רמת גבריאל שבמגדל העמק. חברות נוספות שפעילות בתחום הבדיקות בעזרת ראיית מכונה הם חברת קמטק – Camtek ממגדל – העמק, וחברת SELA מיוקנעם.
לא רק פחיות משקה, תוויות ומעבדים בודקים בעזרת ראיית מכונה. כאשר אתם רוכשים זוג מכנסי ג'ינס למשל – מי מבטיח שבבד אין פגמים? או למשל שהצביעה של הבד יצאה כפי שהמעצב ציפה? גם בתחום הזה יש חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת מערכות בדיקה שמבוססת גם כן על מצלמות CCD וראיית מכונה שסורקות במהירות גבוהה מאוד את גלילי הבד שרצים תחת המצלמות ומזהה פגמים. חברת EVS שממוקמת בקדימה ליד נתניה וקיימת משנת 1982 מפתחת ומייצרת מערכות לבדיקה של אריגים ובדים.
חברות נוספות בתחום ראיית המכונה הן חברת אופטימט מירושלים שמייצרת מערכות מטראולוגיה – שזה מדידת פני שטח. חברת נובה מדידות מרחובות שמייצרת מערכות לבדיקה ובחינה של שכבות דקות. חברת ננוניקס שמתמחה במיקרוסקופיה.
אמנם לא קשור ישירות לראיית מכונה, אך עושה שימוש באופטיקה – זוהי טכנולוגיה של אבטחה וזיהוי של תגים ומותגים למניעת זיופים. חברת INKSURE מרחובות למשל מפתחת טכנולוגיה למניעת זיופים ואבטחה.
http://www.appliedmaterials.com/
תקשורת אופטית
גם בתחום של תקשורת אופטית לישראל יש מה להציע. מספר לא מבוטל של חברות ישראליות מהצפון ועד לירושלים פעילות בתחום של תקשורת אופטית. רק בשבוע שעבר פורסמה ידיעה על האקזיט שעשתה חברת סיי אופטיקס שנוסדה ביוקנעם, אך העבירה את הפעילות שלה לארה"ב.
חברת Civcom מפתח – תקווה מפתחת ומייצרת מערכות לסיבים אופטיים ותקשורת אופטית בקצבים גבוהים של מעל 100Gbps. חברת RAD שממוקמת ברמת החייל גם מפתחת ומייצרת רכיבים ומערכות לתקשורת אופטית.
חברת ColorChip שנוסדה בשנת 2001 וממוקמת בקסריה מפתחת ומייצרת רכיבים אופטיים ורכיבים פסיביים לשוק הטלקום ומוכרת את מוצריה בעולם.
חברת Optiway שממוקמת בראש -העין מאפשרת כיסוי סלולארי בתוך בניינים בין היתר בטכנולוגיה של סיבים אופטיים.
חברת Foxcom מירושלים מתמחה בהמרה של אותו RF לאותות אופטיים.
מפיקים אנרגיה מהשמש
אנרגיה סולארית ואנרגיה מתחדשת הם תחומים שמשלבים הרבה אלקטרו-אופטיקה. כמעט כל חברה שמפתחת מערכות להפקה וניצול של אנרגיה סולארית, וכן חברות שעוסקות בעוד תחומים של אנרגיה נקייה ואנרגיה מתחדשת משתמשות באלקטרו-אופטיקה לפיתוח המערכות. בסופו של דבר על מנת לרכז את הקרינה המגיעה מהשמש צריך עדשות, וגלאים. בנוסף, חברות רבות משתמשות בלייזרים רבי עוצמה על מנת לייצר פאנלים סולאריים ולעוד שימושים מגוונים.
חברת פיתגורס סולאר שממוקמת בפתח – תקווה שהוקמה על ידי ד"ר איתי ברוכי ממכון וייצמן פיתחה טכנולוגיה מהפכנית שהופכת כל בניין משרדים ליצרן אנרגיה. בעזרת הטכנולוגיה המהפכנית החלונות בבנייני משרדים הופכים למעין תאים סולאריים. החברה כבר הציגה מוצר עובד ואף החלה למכור את המוצר שלה ברחבי העולם, וזוכה להצלחה רבה.
חברת MST של דב רביב אבי טיל החץ מפתחת טכנולוגיה חדשנית שמבטיחה לפתור בעתיד את בעיות האנרגיה של מדינת ישראל. משרדי החברה ממוקמים ברחובות.
חברת Xjet Solar שממוקמת גם כן בפארק המדע ברחובות מפתחת ומייצרת גם כן טכנולוגיה חדשנית לפאנלים סולאריים.
http://www.pythagoras-solar.com/
מאירים את הלילה
התחום שאולי הכי מזוהה כמובן עם אלקטרו-אופטיקה זה התחום הבטחוני / צבאי. החל ממצלמות ראיית לילה ועד למערכות תצפית מתוחכמות לאבטחת שדות – תעופה. וגם כאן – כמובן – ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה ונחשבת למובילה עולמית. אין צורך לדבר עם אלביט, תעשייה אווירית ורפא"ל שמוכרות בארץ ובעולם. אך ישנן בארץ גם עוד הרבה חברות קטנות יותר שבדרך כלל מקבלות פחות כותרות, שפועלות בשוק המקומי והבינלאומי ומפתחות מערכות ראייתת לילה ולייזרים, מערכות תצפית, מערכות בדיקה ועוד טכנולוגיית ויישומים לשוק הצבאי והבטחוני.
חברת XSIGHT מראש העין מפתחת ומייצרת מערכת מבוססת אופטיקה לאיתור וגילוי חפצים ואובייקטים על מסלולי המראה של מטוסים בשדות תעופה. לאחרונה זכתה החברה במכרז גדול לאספקה של מערכות מתוצרתה לנתב"ג. ועוד בתחום התעופה, חברת Visionmap שממוקמת בתל – אביב מפתחת ומייצרת מערכות לצילום אווירי ממטוסים. חברת Green Vision שממוקמת ברמת גן מפתחת ומייצרת מערכות היפר ספקטראליות.
כמעט כל מי שהיה בצבא זוכר את כוונת המפרו המיתולוגית. את הכוונת ייצרה חברת מפרולייט שפרט לכוונות טלסקופיות לנשק מפתחת ומייצרת מערכות ראיית לילה לחייל הבודד מבוססת גלאי תרמי. החברה ממוקמת באיזור התעשייה של אור עקיבא. חברה נוספת שמפתחת ומייצרת מערכות תצפית לאינפרא אדום ומערכות לנשק היא חברת סנסו אופטיקס שממוקמת ביוקנעם והוקמה על ידי יוצאי רפא"ל.
עוד בצפון נמצא בכרמיאל את חברת אופגל הוותיקה שפרט למערכות אינרפא אדום צבאיות מפתתחת גם מצלמות תרמיות לאיתור דליפות גז, ומצלמות שמיועדות לכבאים בשעת שריפה. בנוסף, מפתחת אופגל מצלמות הנחתה לטייסים כאשר תנאי הראות אינם מאפשרים נחיתה בטוחה, ועוד.
חברת Thermal Beacon שממוקמת בקרית גת מפתחת ומייצרת סמנים תרמיים שמיועדים ללבישה על הקסדה או אפילו על כלי רכב ומאפשרים זיהוי בטוח של כוחות בשטח על מנת למנוע ירי דו"צ.
נו, לאחר הסקירה הזו – למישהו עוד יש ספק שאלקטרו-אופטיקה זה לא פחות מגניב, חדשני ומסעיר מהנדסת תוכנה ואפליקציות? ואתם סטודנטים יקרים הסירו דאגה והתמקדו בלימודיכם – יש הרבה מה לעשות לאחר הלימודים עם תואר בפיסיקה או הנדסת אלקטרו-אופטיקה.
Deprecated: הקובץ תבנית ללא comments.php הוצאה משימוש בגרסה 3.0.0 ואין לו תחליף חלופי. יש להוסיף את הקובץ comments.php לתבנית. in C:\HostingSpaces\oplinet\opli.co.il\wwwroot\wp-includes\functions.php on line 5583
סגור לתגובות.