Lumio

ראיון עם עמיחי טורם-יזם

מאת אסף משלוף: כתב אופלי.

מאז המצאת המחשב לא פסקה ההתפתחות וההתקדמות הטכנולוגיה שלו. פרמטרים כמו: מהירות, תצוגה, זכרון ועוד השתנו במשך השנים ללא היכר. למשל, את מעבורת החלל אפולו 11 (1969) הנחיתה נאס"א עם מחשב פחות משוכלל מאשר P.C. פשוט המצוי כיום (או אפילו מזה המצוי במספר טלפונים סלולאריים). אף על פי כן, ישנו רכיב אחד ששרד במשך השנים את השינויים הרבים- המקלדת. פריסת הסימנים על פני המקלדת נשארה באותה תצורה עוד מימי המצאת מכונות הכתיבה (התצורה מכונה 'QWERTY' -משקפת את סדר האותיות בחלק השמאלי של שורת האותיות הראשונה).

בשנת 2000 הקימו עמיחי טורם ובועז ארנון (בוגרי מכון לב) את חברת 'VKB' (Virtual KeyBoard) החזון היה לייצר מקלדת וירטואלית המבוססת על הקרנת התווים (המקלדת) על משטח וכך לאפשר ניידות, לחסוך מקום, בלאי ועוד. צורת הקרנת המקלדת הייתה ברורה למייסדים כבר בתחילה, אולם אופן גילוי לחיצה על המקלדת היה מסובך ועבר גלגולים רבים. בין השאר הם השתמשו בטכנולוגיה בה הגילוי בוצע באופן אקוסטי בעזרת שלושה רמקולים מסונכרנים. בשנת 2001 הוצג הפרוטו-טייפ בו גילוי הלחיצה בוצע בעזרת שטיפת המשטח באלומת IR וגילוי ההחזר שלה מהאצבעות.
לפני כשנה שונה שם החברה ל-'lumio' (חברה פרטית) מאחר והיא אינה עוסקת רק במקלדות וירטואליות אלא בכל הקשור ל- Input Output (הסיומת IO) ועל מגמה זו נפרט בהמשך.


עם התפתחות המקלדת הוירטואלית(VKB) , נמצאו לטכנולוגיה אפליקציות בתחומים נוספים:
בתחום השעשועים- זיהוי מדויק של פגיעת חיצים במטרה, יצירת לוח משחק (למשל שחמט) וירטואלי ועוד.
בתחום מוצרי החשמל- בתנורים קראמיים שלוח הבקרה שלהם יכול להתלכלך ולהתקלקל בקלות ניתן להתקין לוח בקרה וירטואלי החוסך 'צרות' רבות.
בתחום התעשיה- 'מקלדת קיר'- המאפשרת בקרה על ביצוע נכון של עבודה לא אוטומטית. לדוגמא: בפס הייצור של רכב יש שלבים שאינם מבוצעים ע"י רובוט ויש צורך בפיקוח על העובדים שייקחו מהמדפים את החלק המתאים לרכב הספציפי. לאחר שהרכב מזוהה והאינפורמציה המתאימה עבורו מוזנת למקלדת, אם יכניס העובד את ידו למדף לא מתאים או שישכח לקחת חלק ממדף מסוים, המקלדת תזהה את התקלה ותתקבל התראה.
בתחום התקשורת- חברת Siemens הדגימה את שילוב המקלדת בטלפון סלולרי. אך המוצר לא הגיע בסופו של דבר לשוק עקב סגירת המחלקה.


בתחום הרפואה נמצאה אפליקציה מעניינת: מקלדת סטרילית לחדרי ניתוח. הפשטות של המקלדת מאפשרת חיטוי מהיר ויעיל ואף חוסכת את הצורך בקלדנית מאחר והמנתח יכול להקליד בידיים מלוכלכות.
ככלל, מספר האפליקציות לטכנולוגיה של lumio גדול מאוד- כיד הדמיון הטובה.

את הטכנולוגיה האופטית של המקלדת הוירטואלית ניתן לחלק לשניים:
1.מערכת ההקרנה.
2.מערכת הגילוי.
מערכת ההקרנה היא זו שיוצרת את ההדמיה של המקלדת.


במערכת זו חשובים הגודל (כמה שיותר קטנה) וניצול מירבי של האנרגיה המופקת מהסוללה. מערכת הקרנה קלאסית (בעלת שקף ונורת להט) גדולה מידי, וגם הרבה אור מבוזבז עקב פיזור של המקור ב 360 מעלות וגם בליעה של רוב האור בשקף. הפתרון שנמצא הוא מערכת הכוללת שני רכיבים עיקריים: דיודת לייזר קטנטנה ו-DOE (Diffractive Optical Element) שהוא למעשה שקף הולוגרפי בעזרתו נוצרת ההדמיה האופטית של המקלדת. הצרוף של שני הרכיבים אינו עולה על רבע סמ"ק והאנרגיה המופקת מנוצלת באופן מקסימלי.


DOE מתבסס על תופעת העקיפה באור קוהרנטי ובאמצעות תכנון של הרבה מאוד גורמי עקיפה מיקרוסקופיים ומאפשר תכנון מדוייק של ניתוב הקרניים. כך ניתן ליצור תמונה איכותית ויעילה ללא רכיבים נוספים כולל לדאוג לפרישה דו ממדית של התמונה בזווית פתיחה גבוהה (במוצר שבשוק - 110 מעלות). תכנון מדוייק של ה-DOE מאפשר הערבת עוצמת אור אחידה לכל חלקי המקלדת הוירטואלית על אף הזוויות והמרחקים הלא אחידים של המקלדת מה-DOE.
ייצור ה-DOE הוא דבר מורכב ומסובך עקב הדרישות הייחודיות הנ"ל. תהליך הטבעת המקלדת על ה-DOE אורך למעלה מ-22 שעות, וכבר קרה שהתהליך השתבש בגלל שמשאית כבדה עברה ליד הבניין בו התהליך בוצע. על אף שחברות רבות עוסקות בייצור DOE, הטכנולוגיה לייצור ה-DOE של lumio מצויה בידי שני חברות בלבד (בארה"ב ובשוויץ).

מערכת הגילוי אחראית על גילוי הלחיצה על המקלדת. המערכת בלתי תלויה במערכת ההקרנה, ולכן גם אם לא רואים את המקלדת ניתן ללחוץ עליה ולהעביר פקודות למחשב. מערכת הגילוי היא דו-מימדית ומבוססת על גילוי אקטיבי (החזר). במישור המשטח מקרינה דיודת לייזר נוספת אלומת IR וכשמתבצעת לחיצה על המקלדת הקרינה החוזרת נקלטת ע"י מצלמת CMOS המוצבת מעל דיודת הלייזר המגלה את מיקום הלחיצה ברזולוציה גבוהה.



חברת lumio עוסקת בעיקר בפיתוח טכנולוגיות ולא בייצור. את זכויות הייצור למכשיר מקלדת עצמאי (accessory)היא מכרה לחברת הענק Hutchison (היתה בעבר הבעלים של חברת אורנג' בכל העולם, כיום עדיין הבעלים של חברת פרטנר – אורנג' בישראל).

המילה האחרונה של lumio בשוק היא מסכי מגע (Touch Screens). עד היום הטכנולוגיה הרווחת בייצור מסכי מגע כללה התקנת רשת (grid) על המסך בין הצופה ומסך ה-LCD. טכנולוגיה זו מזיקה לחדות ולבהירות, ואיכות התמונה יורדת. כמו כן, התקנת מערכת כזו למסכים גדולים היא מורכבת ויקרה מאוד. טכנולוגית מסכי המגע של lumio מבוססת על מערכת הקרנת IR היקפית (שוטפת את המסך מכל הכיוונים), ועל שני גלאים. נגיעה במסך מקטינה את עוצמת האור המגיעה לשני הגלאים המאבחנים את זווית החלשות העוצמה. בעזרת טכנולוגיית טריאנגולציה ניתן לחשב את המיקום המדויק של הנגיעה. טכנולוגיה חדישה זו, מאפשרת השתלבות במוצר קיים ולכך יתרונות רבים: אין פגיעה באיכות התמונה מאחר ואין חציצה בין המסך ובין הצופה. ניתן להתאים את המערכת למסכים גדולים (inch 30-40) וקטנים כאחד (scaleable), כאשר השינוי היחיד בין מסך גדול לקטן הוא הרזולוציה (וגם זה לא קריטי כי גם כך היא מאוד גבוהה).

בחודשים האחרונים החלו להתרקם ב-lumio מגעים עם חברות לגבי ה-Touch Screen ולא נותר לנו אלא לצפות לראות את המוצר בשוק.