ירון זליכה: "הכלים הטכנולוגיים בתחום הפיננסים אינם מספקים"

פרופסור ירון זליכה.

פרופסור ירון זליכה נאם היום בכנס פיתוח והטמעת אפליקציות פיננסיות ב-MATLAB. לדבריו, "הטכנולוגיה בהקשר הפיננסי הפכה לנכס אך גם לסיכון". על התחרותיות בישראל הוא אומר כי "התשובה לשאלה 'איפה הכסף' אינה אצל הדתיים וגם לא בבטחון. בגלל אי התחרותיות בישראל אנו משלמים מדי שנה 30 מיליארד שקל". לדבריו ועדת בכר היא "רפורמה כושלת. מה עשיתם? העברתם את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מ-5 גופים חזקים ל-5 גופים חזקים אחרים".

פרופסור ירון זליכה, דיקן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, פתח את נאומו בהסבירו על משבר הסאב פריים שהיה בארה"ב. לדבריו, "התרשמתי מחוסר ההתאמה של הרגולציה לפני המשבר, ומהתזזיתיות ברגולציה לאחר המשבר. מדובר על mismatch בין רגולציה לטכנולוגיה".

"עד 2005 התפיסה בארה"ב הייתה שיש להסיר את כל המחסומים ולהפסיק את ההתערבות בשווקים הפיננסים. בסוף שנות ה-90 תיקון רגולטורי גרם לכך שחברות הביטוח יפעלו בנפרד לבנקים מסחריים להשקעות. ובכן זה לא הועיל והקריסה שבאה לאחר מכן התבטאה בשניהם גם יחד, כאשר אחד גרם לשני. כתוצאה המגזר העסקי וגם הצרכני התמוטטו".

ועדת בכר חתכה לנו את הפנסיות ב-25%-30%
"וכאן בשנת 2005 ביצעה ממשלת ישראל רפורמה כושלת בשם 'ועדת בכר', במהלכה הופרדו קופות הגמל וקרנות הנאמנות מבעלות הבנקים. הרפורמה לא השיגה כלום מאחר והם הועברו מ-5 גופים חזקים, ל-5 גופים חזקים אחרים! זה לא מה שיגביר את התחרותיות. הרי לאחר מעבר של חברות הביטוח יצטרכו להעלות את דמי הניהול בתגובה. ואכן בממוצע דמי הניהול עלו ב-0.5% בשנה אז בחישוב מהיר החוק הזה הוריד בין 25%-30% מהפנסיות של עם ישראל".
"ב-2008 התמוטט שוק הפיננסים האמריקאי וביחד עם הריבית הפיננסית השלילית זה ניפח את כמות הכסף. כמות הכסף רדפה אחרי כמות קטנה של נכסים. בנוסף לכך הייתה חוסר רגולציה בשוק האמריקאי (בוש האמין שהטכנולוגיה והיצירתיות הפיננסית תקדם אותם) עד שהכל ביחד קרס. התוצאות: ריבית נאוד נמוכה ניפחה את כמות הכסף. שנית, העדר הפיקוח וכניסה של שוק הנגזרים איפשרו לבצע מינוף גבוה על הנכסים. מדובר כאן על מינוף אדיר 'יש מאין'".

"המשבר יצר הבנה של הרגולטורים (פה אני מדבר בתור רגולטור לשעבר) שהכלים, ובעיקר הטכנולוגיה אינם מספקים. ולמרות ההבנה שהכלים לא מתאימים, הם לא יודעים מה לעשות", אמר זליכה. "הרגולציה בעולם, ובטח בישראל, מפגרת בתובנות נוכח גורמי הסיכון החדשים שנוצרו. המשבר יצר הזדמנויות אדירות בצד העסקי, לצד סיכון אדיר בצד הרגולטורי".

"הרגולציה משתנה והיא תמשיך להשתנות בצורה משמעותית. זה מחייב את השחקים לא רק לכלים רגולטוריים, אלא גם לטכנולוגיות שיוכלו להתאים את עצמם לשינויים". זליכה סיפר כי ב-2001 יזמו את רפורמת עושי השוק, ולאחר שהוא נתקל בהתנגדות עזה, לבסוף "הצלחנו בתחכומים על אפם וחמתם של הלוביסטים להעבירו. באותו זמן החברות ביקשו 4 שנים להיערך לשינויים, ולאחר הסיכול הראשוני ביקשו עוד 3 שנים. העלות למדינה לכל שנה של התחמקות מהשינוי הרגולטורי הייתה 2 מיליארד שקל בשנה, כל שנה. אמרתי לרגולטורים כי נצטרך להסתדר איתם או בלעדייהם ונתתי להם 9 חודשים להיערך ".

אנו מקום 81 בעולם באי תחרותיות – שם נמצא הכסף
זליכה המשיך ואמר כי "חוק הבנקאות מגדיר מה זה בנק. בנק הוא מי שעושה אחת משורה ארוכה של פעולות אבל רק פעולה אחת מקנה לו את הזכות והחובה לכנות את עצמו כבנק – ניהול פיקדונות ועו"ש. ישנם גופים אחרים המכונים נון-בנקס-בנקס (בנקים שאינם בנקים), אשר מבצעים את כל יתר הפעולות האחרות אך אינם מנהלים פיקדונות עו"ש ולכן הם גם מכונים כפי שהם מכונים. אם בעבר הנון-בנקס-בנקס היו שוליים, היום הם רוב המערכת הבנקאית. הם עושים שימוש בכלים הטכנולוגיים. מערכות המידע של הרשות לני"ע האמריקאית מחוברות אליהם. הנון-בנקס-בנקס ייצרו אתגר לבנקים הקיימים וגם לגופים נוספים".

זליכה מסביר כי לדעתו "המבנה הארגוני בתחום הזה אינו נכון. ישנם כיום 2 גופים: המפקח על הבנקאות והמפקח על שוק ההון. אני צופה שמתישהו תעלה לשלטון מפלגה שמאמינה במעורבות גדולה יותר, ואז תישאל השאלה למה לא לאחד את השניים. זה יחייב השקעה של המערכת בכלים חדשים".

זליכה העלה את נושא הריכוזיות ואמר כי "הרגולטורים שאחראיים על תחרותיות בארץ אינם שבעי רצון. אנו מדורגים במקום ה-81 בעולם בחוסר תחרותיות. לא רק ש-30 מדינות המערב נמצאות מעלינו אלא גם 50 מדינות מתפתחות. זוהי בעיה לאומית הרלוונטית לכל השווקים. כששואלים 'איפה הכסף' אז רוב הכסף לא הולך לביטחון ולחרדים. כל שנה אנו משלמים 30 מיליארד  שקל מיותרים בגין אי התחרותיותיות. כעת מחפשים גורמים שיכולים להגביר את התחרותיות במשק. למשל חברות כרטיסי האשראי – הרעיון הוא להפריד אותם מהבנקים, על מנת שיתנו מחירים תחרותיים יותר מול הבנקים. אולי בכנסת הבאה נזכה להעביר את החוק".

זליכה הזכיר בדבריו את חברות הפורקס ורמז כי ישנן הונאות חריפות באגף הזה והוא הביא את הדוגמה הבאה: "נניח קנית ב-5 שקלים קורונה אחת. אתה רואה שיש בשוק רוכש שרוצה ב-5.02 שקלים לקורונה. מה עושות חברות הפורקס, הם מעכבות לך את הפקודה עד שזה חוזר להיות 5 שקל, אך נותנים לך ציטוט לחצי שניה ואז מחזירים לציטוט שלהם – קוראים לזה ספייק. כעת מפתחים כלים ברשות לני"ע אשר מחייבים את החברות להתחבר לרשות לני"ע וכל פעם שיש ספייק, זה מדווח ישירות לרשות והיא שולחת להם את המשטרה".